סְרִיק

סָרֵיק, סְרִיקm., סְרִיקָא I c. ch. same, 1) empty; hungry. Targ. Y. Gen. 37:24 (h. text רֵק).Targ. Ps. 107:9 (h. text שוקקה longing).Yeb.87a sq. גופא ס׳ an empty body, opp. מליא pregnant.Pl. סְרִיקִין, סְרִיקַיָּא, סְרִיקֵי; f. סְרִיקַן. Ab. Zar.37b בוקי ס׳, v. בּוּקָא. 2) vain.Pl. as ab. Targ. Ps. 119:113 דחשבין מחשבן סריקן (ed. Wil. סריקין; h. text סעפים). 3) idler, reckless person, robber.Pl. as ab. Targ. Jud. 9:4; 11:3 (h. text ריקים). Targ. Ps. 25:3 בזוזין וס׳ (h. text בגדים רֵיקָם!); a. e.סריקא, סריקין, part. pass. of סְרַק q. v.